הרופא המומחה - אולקוס: סיכום

לסיכום:

במשך שנותיי הרבות כרופא, למדתי רבות על מחלת האולקוס. נשים, ובעיקר גברים רבים הגיעו אלי כשהם סובלים מאותן צרבות מעצבנות שמטרידות את שלוותם. היה חשוב קודם כל לבדוק שאכן מדובר באולקוס ולא במחלה קיבתית אחרת. כמעט בכל המקרים ראיתי שהחולה מנהל אורח חיים לא בריא, הכולל בעיקר עישון, שתיית אלכוהול, אכילת אוכל מזיק ולחץ נפשי.

זו אינה מחלה קשה מאוד, ויש גרועות ממנה, אך היא יכולה להפריע מאוד ולהזיק לגוף.
כדי להימנע ממנה, עליכם לנהל אורח חיים טוב יותר, וכמובן להחזיק במקרר מספר ליטרים רב של מיץ כרוב.

הרופא - בפגישה השלישית והאחרונה עם יוסי

בפגשתי עם יוסי, נראה שהוא לקח את עצמו בידיים והחל להתייחס לטיפול ברצינות. נראה היה שהוא החל להבריא מהמחלמה. בדקתי גם לו את מיצי הקיבה פעם נוספת והיה ברור כי מצבו מתחיל להשתפר בצורה ניכרת יחסית לתחילת הטיפול.

אמרתי לו כפי שאמרתי לאבי אחיו התאום, להמשיך לקיים את אורח חייו החדש, שכן המפתח להבראתו היה נטישת ההרגלים הלא בריאים. המלצתי לו להקפיד הלאה על דיאטה מאוזנת ומגוונת, להימנע מעישון ואלכוהול, להתמיד בספורט ולא להזניח את בריאותו בחזרה.

נפרדתי ממנו לשלום בידיעה שאכן חל שינוי בתפיסתו את המחלה וכי הוא בדרך הנכונה להבראתה.

יוסי - לפני הפגישה השלישית והאחרונה

בעקבות הפגישה האחרונה עם הרופא החלטתי שאני צריך לשנות את גישתי למחלה ולקחת אותה ברצינות רבה יותר. אני מרגיש שמצבי השתפר במידה רבה אך לא מספיקה.

הפסקתי לעשן מלבד נפילות מעטות מידי פעם, אני כבר אוכל בצורה סדירה ובריאה ומקפיד על פעילות גופנית. כעת המצב הבריאותי שלי חשוב לי ואני מבין שעלי לטפל בעצמי. אני מרגיש שאני בדרך הנכונה לשיפור המצב ושהפסקתי לזלזל בטיפול הרפואי.
הלכתי לרופא לבדיקה סופית ואחרונה.

הרופא - בפגישה השלישית והאחרונה עם אבי

כשפגשתי את אבי במרפאה, ניכר היה שהוא נרפא לגמרי מהמחלה. בדקתי שוב את מיצי הקיבה שלו והיה ברור שהוא הבריא מהמחלה.

אמרתי לו להמשיך לקיים את אורח חייו החדש, שכן המפתח להבראתו היה נטישת ההרגלים הלא בריאים. המלצתי לו להקפיד הלאה על דיאטה מאוזנת ומגוונת, להימנע מעישון ואלכוהול ולהתמיד בספורט.

נפרדתי ממנו לשלום בידיעה ששיניתי משהו למישהו בעולם.

אבי - לפני הפגישה השלישית והאחרונה

אחרי חודשיים של טיפול תרופתי ושינוי הרגלים מהותי, אני שמח לומר שסוף סוף עברתי את זה. אני מרגיש ממש טוב ואין לי כאבים בכלל.

זה מאוד מצחיק בצורה אירונית-מרירה וחולנית, אבל נדמה שהמחלה הנוראית היותה מעין תיקון לחיים שלי.

לפניה, המצב הבריאותי שלי כלל לא הדאיג אותי. לא הקדשתי שום מחשבה לכך שהדברים שאני עושה על בסיס קבוע-יומי הורסים אותי מבפנים.

לאחר גילוי המחלה, הפכתי לאדם בריא יותר. הפסקתי לעשן ולשתות והתחלתי לאכול אוכל בריא ומסודר ולעסוק בפעילות גופנית.

יחד עם זאת, אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שאני עברתי במסגרת המחלה.

העצה הכי טובה שאני יכול לתת לאנשים היא שישמרו על עצמם. שלא יתייחסו למצבם הבריאותי בזלזול גם אם נראה שהוא שפיר.

הלכתי לרופא לבדיקה סופית ואחרונה.

הרופא המומחה - אולקוס: סימפטומים + דרכי מניעה וטיפול

סימפטומים:

הסימפטומים המאפיינים אולקוס הם תחושת שריפה – כאב בוער הדומה לעווית או לצרבת המופיע לפני האוכל וגם כארבעים וחמש עד ששים דקות לאחר הארוחה, או במשך הלילה. הכאב ותחושת אי-נוחות בבטן מורגש בקיבה אך יכול להתבטא באי נוחות בגב או בחזה. אם הכאב חמור מספיק הוא יכול להעיר משינה וחלק מהחולים עשויים אף להרגיש בחילה ולאבד את התיאבון. לעומת זאת לחלק מהחולים יש תיאבון מוגבר. הכאב מוקל ע"י אכילה, ע"י תרופות סותרות חומצה או ע"י הקאה. כמו כן יש החמרה בכאב אם האדם שרוי המתח כלשהו ועצבנות. כיבים יכולים להופיע לכל אורך מערכת העיכול אך שכיחים יותר בחלק התחתון של הקיבה ובחלק העליון של התריסריון.

דרכי מניעה וטיפול:

כשמסתכלים על הגורמים למחלה, ברור מה כדאי לעשות ומה לא לעשות. בכל פעם שהגיע אלי חולה אולקוס, הורתי לו מיד לשנות את תזונתו, להספיק לעשן ולהפחית דרסטית את כמות האלכוהול. זה גם יעזור להילחם באולקוס וגם בעוד שלל מחלות. כמו כן, חשוב לחנך לתזונה נכונה בזמנים נכונים, ולהיגיינה. כל אלו ביחד יבטיחו הימנעות מהמחלה.

הגישה הכללית בטיפול באולקוס היא כזו:
קודם כל לקבוע הערכה לגבי חומרת המצב (לגבי מקרי חירום כגון: כיב פפטי מדמם, ניקוב וחסימה - יש צורך באשפוז מידי).

הצעד הראשון בטיפול היא לזהות ולחסל את הגורמים המעורבים בהתפתחות כיבים: אלרגיה למזון, עישון, מתח ונטילת סמים ותרופות - בייחוד אספירין ומשככי כאבים אחרים.

לאחר שזוהו הגורמים הסיבתיים יש להרכיב תפריט עתיר סיבים ודל במזונות אלרגנים וכן להימנע מאותם גורמים המעודדים היוצרות כיב. ישנם תוספים וצמחי מרפא העוזרים בריפוי מהיר של הכיב ובשמירה על רירית הקיבה והתריסריון.

במסגרת הטיפול מותאמת פורמולת צמחים למטופל בצורה אינדיווידואלית וכן מינון של תוספי מזון. אחד מהמזונות היעילים כטיפול בכיב קיבה הוא הכרוב. מיץ כרוב הוכח היטב בספרות הרפואית כמרפא כיבים. שתייה של ליטר אחד ביום של המיץ הטרי במשך 10 ימים יכול לרפא את הכיבים לחלוטין. מחקר נוסף הוכיח שיעלות הכרוב טמונה בתכולת הגלוטמין הגבוהה שבמיץ.

הרופא - בפגישה השנייה עם יוסי

יוסי הגיע אלי לפגישה השנייה שלנו לאחר חודש. לאחר בדיקה מיץ הקיבה נראה שלעומת אחיו אבי יש שיפור אחר קטן. אמרתי לו שהוא בדרך צריך להקפיד יותר על הדרך לריפוי המחלה ואם ימשיך כך, ההחלמה תהיה בקצב יותר איטי.

מתוצאות הבדיקה עלו אותן המסקנות מהבדיקות שנערכו בבדיקתו של אבי על כמה מהגורמים שכנראה השפיעו על המחלה: העישון, מצבו הנפשי, האכילה, האלכוהול והלחץ.

אמרתי לו להמשיך בטיפול שאמרתי לו בפעם הקודמת אך בקפדנות רבה יותר והתמדה, וכן סיפרתי גם לו על המלצתו של חברי מבית הספר לרפואה כפי שהמלצתי לאחיו אבי - לשתות כליטר מיץ כרוב, בכדי ליזרז את תהליך ריפוי הכיב.

יוסי - לפני הפגישה השניה

כיום אני ממשיך בטיפול. המטרה היא חיסולו המוחלט של חיידק ההליקובקטר. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אני מנסה להקפיד על דרכי הטיפול שבהם הרופא המליץ לי לנקוט אך מסתבר שזה יותר קשה ממה שחשבתי. מסתבר שהגורמים המרכזיים למחלה נחשבות בשבילי ההנאות ודברים שאני אוהב לעשות.

העישון, האכילה הבלתי מסודרת, הלחץ בעבודה, החוסר בפעילות גופנית והשתייה הם הדברים שלמעשה גרמו להתפרצות המחלה, אךקשה לי להיגמל מהרגלים שנמצאים אצלי בשגרה כבר כמה שנים, אבל אני משתדל.

אני מנסה להקפיד על אכילה מסודרת. אני מתגעגע לימים בהם אכלתי בלי אבחנה מכל הבא ליד ומבלי דאגה מינימאלית למצבי הבריאותי . היום אני עדיין לא מקפיד מספיק על האכילה נכונה, אוכל בין הארוחות ואוכל אוכל רווי שומנים. כמו כן, המעטתי בעישון ובשתייה, דבר הקשה מספיק גם ככה.

בנוסף, לפי המלצת הרופא, אני מקפיד יותר על הגיינה בכל המשתמע ממנה. רוחץ ידיים עם סבון אחרי כל ביקור בשירותים, מקפיד על ניקיון הבית והמשרד ועוד.

הרופא המליץ לי להתחיל לעסוק בפעילות ספורטיבית. מסתבר שחוסר הפעילות הגופנית שהייתה נהוגה אצלי גם היא אחת הגורמים למחלה.

אני לוקח אנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא.

הלכתי לרופא לפגישה השנייה כדי לבדוק את שיפור מצבי. כאבי הבטן משתנים, פעם כואבים יותר, פעם כואבים פחות, אני לא מבין איך זה יכול להיות למרות מאמצאי. תדירות ההקאות לאחרי הארוחות אינה השתנתה וההרגשה הכללית אינה מורגשת לטובה כלל.

הרופא - בפגישה השנייה עם אבי

אבי הגיע אלי לפגישה השנייה שלנו לאחר חודש. לאחר בדיקה מיץ הקיבה נראה שעל אף שאבי עוד לא נרפא לחלוטין, מצבו השתפר מאז גילוי המחלה הראשוני. אמרתי לו שהוא בדרך הנכונה לקראת ריפוי המחלה ואם ימשיך כך, אין ספק שאבי יבריא תוך שבועיים-שלושה.

מתוצאות הבדיקה עלו מסקנות על כמה מהגורמים שכנראה השפיעו על המחלה: העישון, מצבו הנפשי, האכילה, האלכוהול, הלחץ וכמו כן מסתבר שישנה מחלה דומה לאימו אשר סובלת מבעיות בקיבה ונמנעת מלאכול מאכלים עשירים בשומן וחריפים.

אמרתי לו להמשיך בטיפול שאמרתי לו בפעם הקודמת, וכן אמרתי לו שחבר שלי מבית הספר לרפואה אמר לי להמליץ לסובלים באולקוס לשתות כליטר מיץ כרוב, ושזה יזרז את תהליך ריפוי הכיב.

אבי - לפני הפגישה השניה

בימים אלה אני ממשיך את הטיפול. המטרה כאמור היא חיסולו המוחלט של חיידק ההליקובקטר. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אני ממשיך בדרכי הטיפול שבהם הרופא המליץ לי לנקוט. מסתבר שהגורמים המרכזיים למחלה הם דברים שמהווים ריטואל יומיומי בשבילי. העישון, האכילה הבלתי מסודרת, הלחץ בעבודה, החוסר בפעילות גופנית והשתייה הם הדברים שלמעשה גרמו להתפרצות המחלה, ועל כן הפסקתי איתם במטרה להחלים כמה שיותר מהר, ולחזור לתפקוד תקין.

קשה לי להיגמל מהרגלים שנמצאים אצלי בשגרה כבר כמה שנים, אבל אני עושה את כל המאמצים שאני יכול.

התחלתי לאכול באופן מסודר. נגמרו הימים בהם אכלתי בלי אבחנה מכל הבא ליד ומבלי דאגה מינימאלית למצבי הבריאותי. היום אני אוכל שלוש ארוחות ביום, ושום דבר חוץ מזה.

כמו כן, הפסקתי לעשן ולשתות, הדבר היה קשה ביותר שכן אני מעשן כבר שנים, אבל נלחמתי בייצרי.

בנוסף, לפי המלצת הרופא, אני מקפיד יותר על הגיינה בכל המשתמע ממנה. רוחץ ידיים עם סבון אחרי כל ביקור בשירותים, מקפיד על ניקיון הבית והמשרד ועוד.

הרופא המליץ לי להתחיל לעסוק בפעילות ספורטיבית. מסתבר שחוסר הפעילות הגופנית שהייתה נהוגה אצלי גם היא אחת הגורמים למחלה.

אני לוקח אנטיביוטיקה על פי הוראות הרופא.

הלכתי לרופא לפגישה השנייה כדי לבדוק את שיפור מצבי. למרות שהם עדיין קיימים, כאבי הבטן חלשים מפעם, והם נחלשים עם הזמן. בנוסף, תדירות ההקאות לאחרי הארוחות פחתה וההרגשה הכללית טובה יותר.

הרופא המומחה - אולקוס: הקדמה + גורמים

במשך השנים הרבות בהן אני מתעסק בתחום הרפואה יצא לי לשמוע רבות על אנשים שסבלו מכאבים וצרבות, בדרך כלל באזור הקיבה. הם לא ידעו תחילה מה יש להם, ובעזרת כמה בדיקות חשובות התברר שמדובר בכיב.

כיב, הוא פצע עגול, בעל גוון לא שגרתי בדרך כלל, המתפתח בדרך כלל באזור הקיבה או התריסריון. רבים נוטים לחשוב שהכיב יכול להתפתח רק בחלקי מערכת העיכול, אך טענה זו שגויה. 'כיב' יכול להתפתח בכל אזור של הגוף. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ה'אפתה'. זהו כיב קטן ומכאיב בחלל הפה וכל אחד מאיתנו סובל ממנו לפעמים. בלשון העממית ידועה ה'אפתה' כפצע לבן קטן בדפנות הפה.
במאמר זה אעסוק בעיקר במחלת האולקוס, כיב הקיבה, ואת הכיבים הרגילים נשמור לפעם אחרת.

אולקוס מתאר בעצם פציעה בשכבת ההגנה הרירית של מערכת העיכול. בעקבות מגע של חומרים מסוימים, ובראשם האנזים 'פפסין', בנוסף לחומצות הקיבה, בדופן של האיבר. האיזון בין הגורמים המגנים על השכבה הרירית בין אלו המזיקים שלה נפגם. כנראה בגלל חומצות הקיבה הכרחיות להיווצרות אולקוס. הפצע שמתפתח עלול לגרום לתחושת צריבה ואף לדימום.

המחלה אולי נשמעת נדירה אבל כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנה בשלב כזה או אחר של חייהם. כיבים שכיחים פי שניים אצל גברים מאשר אצל נשים. לסיכום, אם אתה עומד ליד עשרה אנשים, רצוי גברים, כנראה שלאחד מכם יהיה אולקוס בשלב מסוים.

*בתמונות: כיב בתוך הכיבה.

הגורמים לאולקוס:
כיום ידועים כמה גורמים לקריסת מנגנוני ההגנה של דופן הקיבה, האמורים להגן מפני חומצות:

1) החיידק 'הליקובקטר פילורי', גורם עיקרי להתפתחות כיב. הוא מתיישב ברירית הקיבה או בתריסריון ופוגע במנגנוני ההגנה. חיידק זה נמצא בכ-80% מהחולים בכיב קיבה. רק 15% מהאנשים שיידבקו בחיידק יפתחו את המחלה. ההדבקה בחיידק נעשית על ידי העברתו בצורה ישירה מאדם לאדם, באמצעות מגע עם רוק או צואה.

2) תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידיים (כדוגמת אספירין) וסטרואידים, הן הגורם השני בחשיבותו בהתפתחות כיב. הסיכון להתפתחות כיב עקב תרופות עולה עם הגיל - בעיקר בשל שימוש נרחב בתרופות אלו בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

3) תסמונת זולינגר-אליסון: זהו גידול הנמצא בדרך כלל בלבלב או בתריסריון ומפריש גסטרין (הורמון שמגביר את הפרשת החומצה בקיבה). ההפרשה המוגברת של חומצה עלולה לגרום לעיתים להתפתחות כיבים מרובים בקיבה, בתריסריון ,ואף במקומות נוספים ולא שגרתיים, כגון לאורך המעי הדק.


בנוסף לגורמים ה'רפואיים נטו' הללו, ישנם כמה גורמים שלא הוכחו מדעית ב-100% כגורמים למחלה, אך זוהה קשר:

1) מצב נפשי: רבים ספורים כי חרדה ומצבי הדחקה מתמשכים עלולים לגרום להחמרה באולקוס. מצב של פחד וחרדה ומתח גדול גורמים להפרשה של ההורמון גסטרין ממערכת העצבים, מה שיוצר הפרשת חומצת קיבה לקיבה ללא צורך כי לא נכנס מזון. חומצה זו יכולה לפצוע את הקיבה וכך נוצר האולקוס. בזמן לחץ או חרדה הגוף עובד אחרת - הורמוני הסטרס משוחררים לדם, הלב פועם מהר יותר, דם עובר ממערכת העיכול במרכז הגוף לגפיים - כל זאת נועד כדי להכין אותנו לקראת בריחה או מתקפה (אילו היינו בג'ונגל). אחד המנגנונים הוא הפרשת יתר של חומצת הקיבה כדי לעכל את האוכל מהר כי בזמן לחץ אין לגוף זמן ואנרגיה לעיכול האוכל. אדם שהלחץ והתזזיתיות' אצלו הם תמידיים והפרשת חומצת העיכול גבוהה, סביר להניח שיסבול לבסוף מאולקוס.

2) עישון: ההשפעה המדויקת של עישון על התפתחות כיב אינה ברורה, אולם קיים שיעור גבוה יותר של כיבים בקרב מעשנים בהשוואה לאוכלוסיה הלא מעשנת. כמו כן קיימת תגובה פחותה לטיפול בכיב בקרב מעשנים.

3) אלכוהול: מחלת כבד אלכוהולית, עקב שתייה מרובה, נמצאה בשיעור גבוה אצל החולים באולקוס.

4) השתלת כליה: אחוז גבוה יחסית של חולים באולקוס כולל אנשים לאחר השתלת כליה.

5) תזונה: גורמים כמו שתיית כמות גדולה של משקאות המכילים קפאין, ואכילת מאכלים בעלי חומציות גבוהה עלולים לגרום לאולקוס.

6) תדירות ארוחות: ארוחות לא מסודרות או זמן ארוך מאוד בין ארוחה לארוחה יכולים להביא למצב של הפרשת חומצות קיבה לקיבה.

ניתן לומר בעצם, שאנשים המעשנים ושותים, וגם כאלה שהושתלה בהם כליה או כאלה השרויים במצב נפשי קשה נמצאים בסיכון גבוה לחלות באולקוס או לפחות 'להסתבך' יותר עם קבלת המחלה. תזונה בעייתית כנראה תגביר גם היא את המחלה.

הרופא - בפגישה הראשונה עם אבי ויוסי

באו אלי אבי ויוסי והסבירו לי על התסמינים שעלו אצלם.

ביצעתי מספר בדיקות כדי לדעת באיזו מחלה מדובר, אם בכלל. קודם כל בדקתי שזה לא סרטן הקיבה (שהוא הסרטן השני בקטלניותו) ואז עשיתי להם אנדוסקופיה, תצלום רנטגן תוך בליעת בריום, בדיקת מיץ קיבה ובדיקת דם.

לאחר הבדיקות, לא היה ספק שמדובר בכיב קיבה.

*בתמונה: ציור של כיב (מה שאני מראה בד"כ לחולים במחלה).

הבהרתי להם שכיב קיבה מתפתח כאשר קורסים מנגנוני ההגנה של דופן הקיבה שתפקידם להגן עליה מפני החומצות. הרגעתי אותם ואמרתי שכל בני האדם מייצרים חומצות קיבה אך רק אצל אחד מכל עשרה מתפתח כיב קיבה. הוספתי להסביר שהחיידק הגורם לכיב קיבה הוא חיידק ממשפחת הליקובקטר, ושהוא למעשה אחד החיידקים הבודדים המסוגל לסבול את רמת ה-PH (ערך הגבה, רמת החומציות) הנמוכה השוררת בקיבה.

המלצתי להם להימנע ממאכלים המגבירים את הכאב בזמן שישנו כיב בקיבה. יחד עם זאת היה עליהם לסלק מהתפריט חומרים כגון אלכוהול, ניקוטין וסוגים שונים של תרופות הנוטים לגרות את הכיב. אמרתי להם לשנות את תפריט האכילה שלהם לתפריט עתיר סיבים המכיל 3 ארוחות מסודרות ביום הכוללות את כל אבות המזון, ולהתחיל לעסוק בספורט.קבעתי להם טיפול בסותרי-חומצה על-מנת לטפל בתסמינים, להקל על הכאב ולזרז את ריפוי הכיב אך ביקשתי שמעתה והלאה יקבעו טיפול בנפרד. כמו כן, אנטיביוטיקה במשך כחודש עד שהחיידק יכחד.

אבי ויוסי החולים - לפני הפגישה הראשונה

שם: אבי, יוסי
גיל: 40 (תאומים זהים)

שלום, שמי אבי. בשבוע האחרון התחילו להופיע אצלי כאבים שונים ושאר תסמינים שגרמו לי להבין שהם אינם מקריים, וכנראה תסמינים של מחלה מסוימת: כפי שאמרתי, כאבי בטן חזקים תקפו אותי לעיתים קרובות והתגברו בזמן שאכלתי, ולאחר שאכלתי, הקאתי והופיעו אצלי בחילות. כמו כן, צואתי הייתה דמית (דבר מדאיג מאוד מן הסתם).

שלום, שמי יוסי. אני אחיו התאום הזהה של אבי ואצלי מופיעים תסמינים דומים אך במשך שלושת השבועות האחרונים. לא הייתה לי הזדמנות מתאימה להגיע לרופא, וכששמעתי שאחי הולך לרופא ויש לו תסמינים דומים החלטתי להצטרף אליו.

הלכנו לרופא, והסברנו לו שאנחנו עובדים כמנהלי מפעל לייצור פקקים שהייתה ברשותו של אבינו. יש לנו יום עבודה צפוף וקשה, ואין לנו כמעט זמן לאכול ארוחות מסודרות אלא רק בימי שישי ושבת. אני (אבי) מעשן במהלך יום עבודה חפיסת סיגריות שלמה, אני יודע שזה לא טוב לבריאות אך איני מסוגל להיגמל. גם אחי יוסי נוהג לעשן לפחות חפיסה וחצי של סיגריות ביום. אנחנו אוכלים מכל הבא ליד כשאנחנו חוזרים מאוחר מהעבודה. כמו כן, אנחנו יוצא לבלות עם חברים כדי לנוח ולהשתחרר מהלחץ, אנחנו הולכים לפאב ואוהבים לשתות קצת אלכוהול, בנוסף, אנחנו לא אוהבים לעסוק בספורט.
יש לנו אורח חיים יחסית זהה, אנחנו נוהגים לעשות את אותם דברים, אך יש לציין שאחי אבי הוא קצת יותר אחראי ממני.